האם תניה בהסכם עבודה המגבילה עובד מלעסוק בעיסוקו הנוכחי לאחר עזיבתו את מקום העבודה הנוכחי היא חוקית?

האם הסכם בין עובד למקום העבודה לפיו נאסר על העובד להשתמש בידע שרכש במקום עבודתו לאחר עזיבתו את מקום העבודה יכול למנוע מעובד שרכש ידע ומיומנות לערוך בכך שימוש לטובתו האישית מאוחר יותר?

הדרך המשפטית למנוע מעובד לשעבר לעבור לעבוד בחברה מתחרה היא באמצעות הגשת בקשה לצו מניעה כנגד העובד בבית הדין לעבודה. אולם, פסיקת בתי הדין לעבודה רואה במתן צו מניעה שמונע מהעובד לעבוד בחברה מתחרה הגבלה על חופש העיסוק ועל כן אינו מטיל צווי מניעה אלא במקרים נדירים.

על מנת שמעסיק יקבל צו מניעה כנגד עובד לשעבר עליו להוכיח כי נדרשת הגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק שאחרת כל תניה המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו של העובד תהיה בטלה בהיותה נוגדת את תקנת הציבור.

אינטרס לגיטימי של המעסיק המצדיק פגיעה בחופש העיסוק של העובד הוא אינטרס קנייני או "מעין קנייני" של המעסיק בסודותיו המסחריים כגון רשימת לקוחותיו, יחסי אמון בין המעסיק לעובד וכיו"ב. ישנם 4 מקרים בהם יראה בית המשפט פגיעה באינטרס לגיטימי:

1. האם העובד משתמש בסוד מסחרי של המעסיק? כשמדובר בסוד מסחרי על פי חוק, ממילא קיימת הגנה של החוק, אולם, הפסיקה הכירה בעובדה שרשימת לקוחות של מעסיק שנוצרה לאחר עמל והשקעה לא מבוטלים, יכולה להיחשב כפגיעה באינטרס קנייני של המעסיק אם עובדו לשעבר עורך בה שימוש. יצוין עוד, כי במקרה שכזה קיימת אפשרות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק.

2. האם הכשרת העובד על ידי המעסיק הינה מיוחדת וכרוכה בהשקעה רבה?

3. האם בגין עיסוקו של העובד המקים מלכתחילה דרישה לסודיות, קיבל העובד תמורה מיוחדת מהמעסיק?

4. מקרים העונים לחובת תום הלב ויחסי אמון בין הצדדים.

יש לזכור – אין למעסיק אינטרס לגיטימי שעובד שלו לשעבר לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו ולכן הגבלת חופש העיסוק שעניינה אך היעדר תחרות נוגדת את תקנת הציבור.

צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיתבקש על ידי תובע בהגשת תביעה אזרחית, כספית, רגילה ויכול שיתבקש על ידי זוכה בהליך הוצאה לפועל.

הרעיון בבסיס הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ הוא החשש כי הנתבע או החייב יצא את הארץ והתובע או הזוכה יוותרו עם חובם שלא נפרע.

לאור חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הביעה הפסיקה, לא אחת, כי מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ הינו צו שעשויות להיות לו השלכות דרסטיות בהיותו מגביל את חופש התנועה של אדם לצאת ולהכנס לארץ כאוות נפשו. בכך, קימת גם פגיעה אינהרנטית בכבוד האדם וחירותו.

בד בבד, לעיתים אין מנוס, על מנת להבטיח כי נתבע יפרע את חובו לתובע, להטיל כנגד הראשון הגבלות שנועדו להבטיח את מימוש פסק הדין שיינתן בתובענה או את גביית החוב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ נקבעו בתקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת, במצטבר לתנאים המנויים בתקנה 362 לתקנות סד"א:

תנאי ראשון

דורש מהתובע להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה – למשל, הסכם שעליו מבוססת התביעה, מסמך המבסס לכאורה את קיום עילת התביעה.

תנאי שני

על התובע להציג ראיות מהימנות לכאורה לעזיבת הנתבע את הארץ. לעיתים, עצם העובדה שבמועד הדיון במתן הצו הזמני הנתבע אינו בארץ, היא לכשעצמה ההוכחה הנדרשת.

תנאי שלישי

על התובע להראות שיציאת הנתבע את הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות תכביד באופן ממשי על בירור ההליך או על ביתוע פסק הדין. לעיתים בית המשפט יבקש מהתובע מבקש הצו, תשובה לשאלה – מדוע לא ניתן להסתפק בהליך דרסטי פחות מהבקשה לעיכוב יציאה מהארץ כגון בעיקול זמני. במקרה שכזה, אם אין לנתבע רכוש לעקל, סביר להניח שתשובה כזו תניח את דעתו של בית המשפט כי אין די במתן צו עיקול זמני.

תנאי רביעי

על התובע להגיש את בקשתו בתום לב ובמאזן הנוחות נוטה הכף למתן צו עיכוב יציאה מהארץ מאשר שלא. דהיינו – קיימת הצדקה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ על מנת להבטיח שיהיה ממי וממה להיפרע בבוא היום לכשינתן פסק דין.

לעיתים, מוצא בית המשפט הדן בבקשה למתן הסעד הזמני לקבוע, כי הנתבע יוכל לצאת מן הארץ רק בהתקיים תנאים מסוימים כגון: כי הנתבע הודיע מראש על תאריך צאתו את הארץ כמו גם על תאריך שובו לארץ; כי הנתבע הפקיד סכום כסף בקופת בית המשפט להבטחת שובו לארץ. אם לא ישוב הנתבע בזמן בו ציין כי ישוב, בית המשפט יורה על חילוט הכסף לטובת התובע; וכן, ערבויות נוספות כגון חתימה של שני ערבים בעלי עבודה והכנסה מסודרת אשר יעוכבו בעצמם מלצאת את הארץ עד לשובו של הנתבע.

בדין הפלילי קיימת לנאשם הגנה הנקראת "הגנה מן הצדק". במסגרת הגנה זו ניתן לכלול טענה בדבר אכיפה סלקטיבית פסולה, דהיינו – יישומה של נורמה פלילית שלא באורח שוויוני, מתוך שיקולים הזרים למהותה. דוקטרינה זו, מוחלת במשפט במקרים נדירים ויוצאי דופן שבהם יש בקיומו של ההליך הפלילי משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. תוצאות קבלת הטענה בדבר אכיפה סלקטיבית על ידי בית המשפט היא, ביטול כתב האישום מבלי להידרש לשאלת חפותו או אשמתו של הנאשם.

למרבה הצער, מספר לא מבוטל של בעלי עסקים פונים לקבלת עזרה משפטית בהוצאת רישיון עסק בשלב בו נגרם כבר נזק, דהיינו – בשלב בו רשות הרישוי פונה להוצאת צו הפסקה מינהלי מחמת עיסוקו של בית העסק ללא רישיון. בשלב שכזה, עתיד בעל העסק לעמוד לדין ולשאת בהוצאות רבות וגדולות פי כמה מאשר אילו היה רישיון העסק מוסדר כיאות טרם פתיחת העסק, או במקביל לכך. על כן, מומלץ לא להמתין לרשות הרישוי שתפנה אליך, בעל העסק, שכן אז מחיר הוצאת הרשיון – ככל שהדבר אפשרי בכלל – יקר. למשל, בימים אלה החלה עירית תל אביב בהגשת כתבי אישום כנגד מנהלי ובעליהם של גני ילדים ברחבי העיר אשר לא הסדירו היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת גני הילדים. במצב שכזה מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לקבלת יעוץ מעורך דין.

"דרך המלך" שבה מבטא האדם את רצונו מה יעשה בעזבונו עם פטירתו מן העולם, היא באמצעות עריכת צוואה שבה הוא או היא מורישים לכל אשר חפצה נפשם ביקרם, את עזבונם.

הדין והפסיקה מכירים בחשיבות עליונה הקיימת לכיבוד רצונו של המת.